צרו קשר
ּ
השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם
ּ

מערכי שיעור חינוך לערכים

עדכנו אותנו האם המערך שיעור מצא חן בעיניכם? איך עבר השיעור? שתפו אותנו..

מערכי שיעור חינוך מעניינים של אוהד שמיר

שמי אהוד שמיר. במקצועי, הייתי מחנך ומורה בבית ספר תיכון (מוסד חינוכי "בקעת כנרות"), ואני עדיין, חלקית, ממשיך בכך גם היום. תוך כדי עבודתי, עקבתי, והייתי מעורב, בתהליכים שעברו על החניכים, על בית הספר, ועליי. את רשמיי, ואת הכיוון שהשתדלתי להתוות, תיארתי בשלושה ספרים: "שחף – חופש מתוך אחריות"; "לחפש את הניצוץ"; ו"עניין של ערך".

אחרי למעלה מ-20 שנה של התמודדות, עם לא מעט עליות וירידות, אני סבור שניתן לקיים בכל כיתה שיח הומני שבמרכזו ערכים. באתר זה, אביא דוגמאות של מערכי שיעור כפי שהעברנו אותם, שותפתי נעמה נווה ואני, בכמה בתי ספר, ובעיקר – ב"אורט במעלה", בטבריה. בכל שבוע אביא מערך אחד, וכך תיווצר רשימה שממנה יוכלו המחנכים לבחור את מה שנראה להם. מחנכים שיעבירו בהצלחה שיעורים שבמרכזם דילמות ערכיות, מוזמנים לשלוח את מערכי השיעורים אלינו, כדי שנפרסם אותם, ואחרים יוכלו גם הם ליישמם.

קרא עוד

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ

לקוחות ממליצים

הנדון: המלצה על האתר "האתגר: חינוך לערכים"

אהוד שמיר הוא המורה לאזרחות הנועז ביותר שהכרתי. הוא חריג אך אינו צריך להיות כזה. בשיעורי האזרחות שלו

הוא הציב פרדיגמה נכונה, מתבקשת, להוראת אזרחות. כך צריך ללמד אזרחות: להכניס את נושאי האזרחות לכיתה או

לקחת את הכיתה אליהם. במילים אחרות, לערב את התלמידים בנושאי האזרחות; לעמת אותם אתם; להזמין אותם לוויכוח,

לעיצוב עמדה, ללקיחת אחריות, לנקיטת פעולה.

שמיר הציב פרדיגמה לא רק ללימודי אזרחות אלא לחינוך בכלל – חינוך כפעילות מעצבת דעות, עמדות וערכים. החינוך במובן

המהותי הזה כמעט שאינו מתקיים בבתי הספר. שמיר מבקש להחזיר אותו אליהם ולשקם אותו. עשייתו וספריו של שמיר

הם עתירי השראה ויכולים להשפיע על מחנכים צעירים ולסמן להם דרך.

שמחתי לשמוע שמשהו מכל זה יעלה באתר "האתגר: חינוך לערכים". זהו אכן האתגר והאתר מזכיר לנו אותו ומשיב אותנו

לנתיב החינוך.

 

בברכה, יורם הרפז

 

פרופ' יורם הרפז

 

אהוד היקר,

עם סיום שנת הלימודים ברצוני להודות לך בשמי, בשם צוות בית הספר ובשם התלמידים על המתנה הענקית שאתה מעניק לנו במסגרת תוכניתך "חברה משתנה".

התוכנית הייחודית, העשירה בתוכן ובצורך לחשוב- מעוררת התפעלות ורצון ללמוד ולדעת עוד ועוד בקרב התלמידים.

דרכך הנעימה והרצינית, החושבת והמסתכלת לטווח ארוך סוחפת אחריה את התלמידים באופן מוחלט, והדבר ראוי למלוא ההערכה!

בי"הס ותלמידיו זכו באדם גדול בעל שיעור קומה, איש חינוך אמיתי, והכל הכל בהתנדבות!

"איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא…" כנראה מכוון גם אליך.

בהערכה רבה,

עדה אוברהן שמש,

מנהלת בית הספר

עדה אוברהן שמש מנהלת בית הספר

 

נעמה נווה

אני מאוד מסכימה עם דעותיו של אהוד וחושבת שהמצב בו ביה"ס אינו מכשיר

את הנוער להיות אזרח חושב במציאות כה מורכבת אינו נחלתו של החינוך הקיבוצי אלא קיים גם בבתי ספר עירוניים.

כמחנכת ומורה העובדת עם נוער שנים, אני עדה לחשיבה הדיכוטומית, לנטייה לדעות מוקצנות ולחוסר הסובלנות כלפי האחר והשונה ממני. כיום כשהחברה שלנו כה משוסעת ונפרדת לקבוצות קבוצות, כאשר כל קבוצה מסוגרת בעצמה ולא "רואה" את השנייה, לא נוצר דיאלוג, אין הבנה וכך הקרקע לאיבה הדדית פורייה מתמיד.

יש לנו נוער נבון וחכם . בה"ס הוא מקום המאפשר לנו הזדמנות אדירה ליצירת שינוי. שינוי מתחיל מחשיפה לתכנים ונושאים משמעותיים הנוגעים בלב החברה בה אנו חיים ופועלים. הלא תלמידים אלו יהיו בקרוב האזרחים שיובילו את המדינה שלנו. ולאן?? איזה אזרחים חשוב לנו שיהיו? איזה ראייה אנו מעוניינים להקנות להם? האם אין עלינו לקחת אחריות??

אהוד שמיר כתב ויצר תוכנית העוסקת במציאות המשתנה. הייתה לי הזכות להיחשף, להכיר ולעבוד עם אהוד בבי"הס הקודם בו עבדתי.

בשתי מילים – נשבתי, הוקסמתי.

וכשעברתי לעבוד באורט במעלה בטבריה החלטתי שאני מעוניינת להפעיל את התוכנית בבה"ס. כמובן שצריך מנהל עם ראייה מיוחדת, שיתן את ברכתו לפרוייקט כזה וילווה אותו מבחינת משאבים אנושיים וכלכליים. ואלי מאירי מנהל אורט במעלה הוא אדם כזה. כיום זו השנה השלישית בה התוכנית תפעל בכל שכבת י', כאשר המחנכים הם שותפים מלאים לתוכנית ומעבירים את הדיונים בכיתה. המסגרת היא קבועה במערכת ומתבצעת לכל אורך השנה כמקצוע נלמד..

במסגרתה אנו עוסקים בנושאים שונים ומגוונים כמו: היחס לאנשים עם צרכים מיוחדים . התלמידים נפגשו עם אמא לבת עם תסמונת דאון ועם זוג נשוי בעל תסמונת דאון. תרומת איברים – נפגשנו עם אם שבנה נהרג בתאונת דרכים והחליטו לתרום את איבריו ועם אדם שבחר לתרום כליה לאדם שאינו מכיר, שמירת הסביבה- אדם שפעל להגנת שמורת טבע מפני כרישי נדל"ן והצליח. נפגשנו עם הומו ולסבית , עם אב שכול איתו דיברנו על סוגיית פדיון שבויים. נפגשנו עם אשה שהלכה את כל שביל חוצה ישראל בקבוצה , עם אדם דיסלקט שלא רכש את הקריאה עד היותו אדם בוגר, התעסקנו הרבה בנושא של גזענות בחברה: היחס לאתיופים, קבוצות עדתיות, אב שכול ללוחם דרוזי ועוד ועוד…

כל אורח הציג את בדילמות, הקשיים שחוה וכיצד החליט לפעול. מהם למדנו מהי נתינה, מהי קבלה ללא תנאי, מהי התמודדות וגבורה מול קשיים, מהו מאמץ ורצון אישי.

בכל נושא כזה מתקיים דיון מקדים בכיתה כהכנה לפגישה עם האורח, ולאחר מכן עיבוד הנושא בכיתה. נוצר שיג ושיח, דיון ודיאלוג. נשאלות שאלות ומובעות דעות. אנו לא מתיימרים לומר להם איך לחשוב ומה לעשות, אלא בעיקר ברמת החשיפה לסיפור והדיונים שנוצרים. אנו מקווים שכל אחד יקח את זה לחייו ויחשוב על זה. לעולם לא נוכל לדעת איפה מתחילה ההשפעה וכמה תהודה היא יוצרת בהמשך חייהם ובחוויות השונות שיעברו.

אני מאמינה שחובתנו הראשונה כאנשי חינוך היא לראות את הנוער כאדם חושב, בעל עמדה ומשפיע על המציאות בה הוא חי. אדם הער למה שקורה סביבו, בארצו, בעולמו ולא רק בחייו הפרטיים. אדם בוגר המבין שחיים אינם שחור או לבן, טוב או רע, הכל או כלום. אדם היודע להתמודד עם דילמות ומורכבויות בחיים. אדם שלא נמנע מלהסתכל למציאות בעניים ולוקח יוזמה.. ..

נעמה האפט נוה

מחנכת בתיכון אורט במעלה – טבריה

 

 

נעמה האפט נוה מחנכת בתיכון אורט במעלה - טבריה
למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ