המטרה: גם אם אתה מגנה– אל תבזה
השיעור:
לכתוב על הלוח: "משתמט".
מה פירוש המילה?
דיון.
הגדרה: מי שמתחמק ממילוי חובה שמקובלת על הכלל. למשל: הכנת אוכל בטיול של הכיתה.
במלחמת השיחרור, מנו היהודים בארץ 600,000, בעוד שמספר הערבים היה 1,2 מיליון; ואליהם נוספו עשרות אלפי חיילי צבאות מצרים, ירדן, סוריה, עיראק ולבנון. לערבים היה נשק כבד; ליהודים– סטנים (תת מקלע) , כמה מכונות ירייה ומעט מאוד תחמושת. במצב כזה, כל אחד היה חיוני לצבא, שרק התחיל להתארגן. אבל היו כאלה שהשתמטו, בדרכים שונות. אחד מאלה היה פסנתרן מוכשר בשם יהלי וגמן. בעיצומה של המלחמה הוא נסע לארצות הברית, להשלמת לימודי המוזיקה שלו, וכך התחמק מגיוס.
והנה שם נוסף: אבא קובנר. מי הוא?
* דיון.
אבא קובנר היה פרטיזן במלחמת העולם השנייה, ונלחם בגרמנים. במלחמת השיחרור, הוא היה קצין התרבות של חטיבת גבעתי, ואחר כך–סופר ידוע ומוערך.
* חלוקת הדף עם הרשימה של אלישע פורת, וקריאתו.
הדף הירוק, 24.12.09
אלישע פורת: רצ'יטטיב ורונדו
* איך נראה לך המעשה של אבא קובנר וחבריו?
* דיון.
* האם הייתה אפשרות להגיב אחרת?
כן. למשל: בתל אביב היו אמנים שהשתמטו משירות בצה"ל. בתגובה, עיריית ת"א נמנעה מלהעסיק אותם בחגיגות יום העצמאות.
לדעתי, צריך להגיב; אבל להזמין אמן ואז לפוצץ את ההופעה שלו ולבזות אותו– זוהי תגובה גסה שעוברת את הגבול. הקיבוץ יכול היה, אם רצה, לא להזמין את וגמן, ואף לתת ביטוי לעמדתו בעיתון. אבל גם להזמין וגם לבייש בפומבי– זהו מעשה משפיל ונבזי. יש אמירה של חז"ל: "המלבין פני חברו ברבים– כאילו שופך דמים". כלומר: מי שמבייש אדם בפומבי– כאילו שפך את דמו.