צרו קשר
ּ

פתרון בעיה ע"י הסתכלות מזווית שונה

תקציר:

הצגת בעיה המצריכה מחשבה "מחוץ לקופסה".

הסיפור על הניסיונות הכושלים להגיע לפטרה, ותפיסת הבעיה מזווית שונה, שפתרה את הבעיה.

המטרה:

להבין את המעצורים שאנו שמים בפני עצמנו בראשנו, וללמוד להתמודד איתם.

א. שיעור ראשון:

תרגיל תשע הנקודות:

כל תלמיד יקבל דף נייר עם ציור הריבוע של 9 הנקודות. המטלה: לחבר את תשע הנקודות שבציור ע"י ארבעה קווים ישרים, מבלי להרים את העיפרון מהנייר.

לאחר כמה דקות, כשיתברר שכמעט אף אחד לא הצליח למצוא את הפתרון ( מי שמצא- יחכה בשקט לאחרים), להראות אותו על הלוח.

+

  • מדוע רק מעטים מצליחים לפתור את בעיית תשע הנקודות, והרוב הגדול – לא?

אנחנו מקבלים תשע נקודות על דף, והוראה פשוטה. אבל בראשנו אנו תופסים את תשע הנקודות כמסגרת שאי אפשר לצאת ממנה. האם זה קורה לנו גם במקרים אחרים?

– בוודאי.

האם קרה לכם פעם דבר דומה? – ספרו.

לספר את הסיפור על משפחת עקומי הפה.

בא חג החנוכה, ומשפחת עקומי הפה הדליקו נר ראשון, שרו, שיחקו בסביבונים, ונהנו. עד שאבא אמר: "הגיע הזמן ללכת לישון". "ומי יכבה את הנר?" שאלה אימא. "אני אכבה", אמר אבא. נשף, נשף- ולא הצליח. "אני יודעת- אני אכבה", אמרה אימא. נשפה, נשפה- ולא הצליחה. "אתם לא מכוונים נכון- אני אראה לכם איך", אמר דני, נשף ונשף- ולא הצליח. "גם אני אנסה", אמרה חן הקטנה. ניסתה, ניסתה- ולא הצליחה. ישבו כולם ובכו. "מי יבוא לעזור לנו?" ואז אמר דני: "הנה שם איש עובר ברחוב. נבקש אותו- אולי יבוא לעזור?" ואבא יצא, וביקש מהאיש לעזור. האיש בא, הסתכל, ואמר: "מה הבעיה?" .הרטיב את שתי אצבעותיו, הידק אותן לפתיל, וכיבה את הנר.

דוד וגולית:

  • האם אתם מוצאים בסיפור דוד וגוליית משהו ששייך ל-9 הנקודות?

– גוליית, וגם כל הצבא הישראלי, חשבו במונחים של כוח. ברור היה שגוליית חזק יותר מכל חייל יהודי, ולכן כולם נרתעו הדו- קרב שהוא הציע. גם דוד הבין זאת; אבל הוא הסתכל על הדברים אחרת. הוא ראה שרקתו של גוליית חשופה, והיה לו ביטחון ביכולת הקליעה שלו. הוא לא היה צריך את האמון החיילי ואת הנשק והשריון – זה רק הפריע לו. הוא התייצב לקרב והפעיל את נשקו- הרוגטקה- מרחוק, וכך הרג את גוליית. במקום ששאול וצבאו ראו ריבוע סגור, הוא ראה ריבוע פרוץ, וכך ניצח בקרב, עוד לפני שהחל, מבחינתו של גוליית.

ב. שיעור שני:

הריבוע שלך ושלי, והסלע האדום

א. הסתכלות על בעייה מכיוון שונה:

לקרוא ולשים על הרצפה פתקים עם האמירות הבאות:

  • הייתה לי בעיה עם הפלאפון . ניסיתי וניסיתי, עד ש…
  • הייתה לי בעיה במחשב. ניסיתי וניסיתי עד ש…
  • באתי הביתה, אבל הדלת הייתה נעולה. ואז גיליתי שאין לי מפתח…
  • לחבר שלי, שלידו ישבתי בשיעור, נעלם הפלאפון. חששתי שהוא חושד בי…
  • בשיעור מתימטיקה, ניסיתי להבין את התרגיל, ולא הצלחתי. לבסוף…
  • חיפשתי חנות מסויימת בעיר, ולא מצאתי. ואז…
  • שיחקתי בכדור והוא עף לגג של בית השכן. אז אני…
  • עליתי לאוטובוס, ופתאום גיליתי שאין לי מספיק כסף לשלם.
  • האם קרה לך שעשית משהו בדרך אחת, והתברר לך שאינך עושה נכון?
  • הטלפון הנייד שלי הלך לאיבוד. חיפשתי בכל המקומות הרגילים, ולא מצאתי. ואז…
  • אבא שלי לימד אותי לרכב על אופניים. אבל לא הצלחתי. ואז, פתאום, הבנתי מה אני עושה לא נכון…
  • לבקש מכל אחד את ההתייחסות שלו לאחת הבעיות המוצגות כאן: מה הייתי עושה?
  • ומכאן – לסיפור הסלע האדום. לפני כן, כמה מושגים:
    • הסלע האדום
    • מאיר הר ציון
    • יחידה 101

 

הסלע האדום

להוריד מהאינטרנט, לחלק את דפי השיר, לקרוא אותו ולהסביר, ואז להשמיע או לשיר אותו.

 

הסלע האדום

מילים: חיים חפר

לחן: יוחנן זראי

קיימים 2 ביצועים לשיר זה:

מעבר להרים ולמדבר,
אומרות האגדות, ישנו מקום,
שאיש ממנו חי עוד לא חזר,
והוא נקרא הסלע האדום.
הו, הסלע – האדום – האדום.

שלשה יצאו לדרך עם שקיעה,
מנגד להטו הרי אדום,
חלום ישן, מפה ומימיה,
לקחו הם אל הסלע האדום.
הו, הסלע האדום – האדום.

ראשון הלך גשש, מרים פניו,
מביט בכוכבים שבמרום,
אך המראה אשר ראו עיניו –
היה מראה הסלע האדום
הו, הסלע האדום – האדום.

בואדי, עת חנו בין אבנים,
אמר אחד, כמו מכה חלום:
רואה אני – פניה לבנים.
ענו רעיו: הסלע האדום.
הו, הסלע האדום – האדום.

גלגל השמש על ראשם הלם
והם נושמים אבק מדבר וחם
ולפתע – כמו קפא בהם דמם –
ראו הם את הסלע האדום.
הו, הסלע האדום – האדום.

מטח היריות היה קצר.
גנח אחד: נפצעתי – וידום.
ענו רעיו בפה מלא עפר:
הגענו אל הסלע האדום.
הו, הסלע האדום – האדום.

מעבר להרים ולמדבר,
אומרות האגדות, ישנו מקום,
שאיש ממנו חי עוד לא חזר,
והוא נקרא: הסלע האדום.
הו, הסלע האדום – האדום.

 

סיפור ההליכה לפטרה – והיציאה מהקופסה

סיפור הסלע האדום

  • מהו הסלע האדום? לספר; להזכיר.
  • ומיהו מאיר הרציון? לספר.

אחרי מלחמת השחרור, ישראל הייתה מבודדת ונצורה. לא היו יחסי שלום עם אף מדינה ערבית; ואילו לחו"ל – עדיין כמעט ולא נסעו. הייתה הרגשה של מחנק; והייתה שאיפה לפרוץ החוצה; להכיר מקומות חדשים. על פטרה שמעו כולם; אבל היא הייתה מושג מופשט, לא ממשי. מאיר הרציון בא לפלמחניקית אחת, ידידה שלו; והציע לה ללכת לפטרה. שניהם היו סיירים מעולים. הבחורה הסכימה. הייתה להם מפה, אבל היא הייתה מאוד לא מפורטת. הם הצטיידו במים, אוכל ונשק; ובלילה עברו את הגבול והחלו בהליכה. ביום, הם ישנו, כדי לא להתגלות. בלילה השלישי, הם הגיעו לפטרה, התמקמו במערה שמשקיפה על העיר, ובבוקר, ובמשך כל היום, נהנו מהמראה הנהדר של העיר הנבטית. בלילה, הם עזבו את המערה, ואחרי יומיים של הליכה- חזרו, וסיפרו את הסיפור. כמה צעירים אחרים, גם הם סיירים, התלהבו והחליטו לחקותם. מאיר הרציון שרטט ביד מפה גסה, מפורטת יותר; וזה עזר מאוד. אבל הסיפור עבר מפה לאוזן, והתפרסם. הפעם, הירדנים היו מוכנים. כשבאה הקבוצה השנייה לפטרה, חיכה להם מארב ירדני. כולם נהרגו; וארונותיהם הוחזרו לישראל במעבר מנדלבאום, בירושלים. עוד צעירים התארגנו והלכו; וגם הם הוחזרו לארץ בארונות. באותה תקופה, כתב חיים חפר את השיר "הסלע האדום", המתאר את האגדה ואת ההליכה לפטרה; ומחשש שהשיר יעודד עוד צעירים להרפתקה הזאת, אסרו להשמיעו ברדיו. כך נהרגו 12 צעירים, כאשר כל קבוצה מנסה לחזור על מה שעשה מאיר הרציון- ומשלמת בחייה. איש מהם לא הפנים את העובדה שלפטרה אי אפשר עוד להגיע בדרך הזאת. זה היה דומה למשיכת פרפרים אל האש: הם מגיעים – ונשרפים. כך- עד כושי רימון.

כושי וחברו זנחו את הדרך הרגילה, של הליכה ברגל דרך ההרים. הם הגיעו לאילת, ושם, על חוף הים, המתינו לאנשי האו"ם. אלה, כפי שהיה מנהגם, הגיעו לחוף בג'יפ, פשטו את בגדיהם, לבשו בגד ים, קפצו למים, והתרחקו בשחייה. אז ניגשו כושי וחברו לג'יפ, לבשו את בגדי האו"מניקים, התניעו את הג'יפ, עבר ללא קשיים את מעבר הגבול- איש לא שאל שאלות- הגיעו לפטרה, וסיירו בה יום שלם, מבלי שאיש יחשוד בהם. רק בחזרתם לארץ, הם נתפסו, וכושי ישב בכלא כמה חודשים, על יציאה לא חוקית מן הארץ, ושהייה בארץ אוייב.

כמובן שכושי היה פורע חוק; וערכים ומוסר לא היו השטח שלו. מאוחר יותר, הוא ישב בכלא בגרמניה על סחר בסמים. מה שחשוב לעניין שלנו הוא, שכושי עזב את זווית ההסתכלות הרגילה, והסתכל על הבעיה מזווית חדשה. זה מה שאפשר לא לראות את פטרה – ולהישאר בחיים.

למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ