צרו קשר
ּ

פגישה עם אנשי "פורום המשפחות"

השיעור – שיחה מקדימה

  • שלושה מתנדבים שיודעים לצייר.
  • משימת הראשון : לצייר על הלוח דמות של פלשתינאי, כפי שאתה מתאר אותו לעצמך
  • משימת השני: לצייר על הלוח דמות של פלשתינאי, כפי שרואה אותו אלאור עזריה
  • משימת השלישי: לצייר על הלוח דמות של יהודי, כפי שרואה אותו פלשתינאי
  • מישהו רוצה לתקן את אחת הדמויות? לצייר דמות שונה?
  • שיחה על הדמויות, ועל מה שמשתמע מהציורים: מה הם חושבים עלינו, ומה אנחנו חושבים עליהם?

סיפור הקרב בגבעת התחמושת

  • מהי גבעת התחמושת?

גבעה מבוצרת בירושלים, עם עמדות ותעלות קשר, שהוחזקה בידי חיילי הלגיון הירדני. צה"ל תקף, במלחמת ששת הימים, והתחולל קרב קשה, עם אבידות כבדות לשני הצדדים. הגבעה נכבשה לבסוף. הנה השיר שחובר על הקרב:

גבעת התחמושת

להקת פיקוד מרכז

מילים: יורם טהרלב

לחן: יאיר רוזנבלום

קיים ביצוע נוסף לשיר זה

היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים.

האופק החוויר במזרח, היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת.

לחמנו שם מזה שלוש שעות.

התנהל קרב עקשני, קטלני, הירדנים נלחמו בעקשנות.

זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה.

בשלב מסוים של הלחימה נשארו לידי ארבעה חיילים בלבד.

עלינו משם בכח של שתי פלוגות.

לא ידעתי היכן האחרים, כיוון שהקשר עם דודיק המ"פ ניתק עוד בתחילת הקרב.

באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו.

בשתיים, שתיים ושלושים

נכנסו דרך הטרשים

לשדה האש והמוקשים

של גבעת התחמושת.

מול בונקרים מבוצרים

ומרגמות מאה עשרים

מאה וכמה בחורים

על גבעת התחמושת.

עמוד השחר עוד לא קם

חצי פלוגה שכבה בדם

אך אנו כבר היינו שם

בגבעת התחמושת.

בין הגדרות והמוקשים

השארנו רק את החובשים

ורצנו אבודי חושים

אל גבעת התחמושת.

באותו רגע נזרק רימון מבחוץ.בנס לא נפגענו.

חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים.

מישהו היה צריך לעלות למעלה ולהשגיח.

לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב, שלחתי את איתן.

איתן לא היסס לרגע, עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון.

לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי.

ככה עברנו איזה שלושים מטר.

איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים,

עד שנפגע בראשו ונפל פנימה.

ירדנו אל התעלות

אל הכוכים והמסילות

ואל המוות במחילות

של גבעת התחמושת.

ואיש אי אנה לא שאל

מי שהלך ראשון נפל

צריך היה הרבה מזל

על גבעת התחמושת.

מי שנפל נסחב אחור

שלא יפריע לעבור

עד שנפל הבא בתור

על גבעת התחמושת.

אולי היינו אריות

אך מי שעוד רצה לחיות

אסור היה לו להיות

על גבעת התחמושת.

החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה.

הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון.

החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ.

הוא היה זורק לי חבילות חבילות, ואני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח

הבונקר שלהם.

להם היתה שיטה: קודם זרקו רימון, אחר כך ירו צרור, אחר כך נחו.

אז בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם שם את חומר הנפץ.

הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי.

היו לי ארבעה מטר לתמרן, כי גם מאחורי היו לגיונרים.

אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום.

בשבע, שבע ועשרים

אל בית הספר לשוטרים

אספו את כל הנשארים

מגבעת התחמושת.

עשן עלה מן הגבעה

השמש במזרח גבהה

חזרנו אל העיר שבעה

מגבעת התחמושת.

חזרנו אל העיר שבעה

עשן עלה מן הגבעה

השמש במזרח גבהה

על גבעת התחמושת.

על בונקרים מבוצרים

ועל אחינו הגברים

שנשארו שם בני עשרים

על גבעת התחמושת.

 

  • מה ירגישו הישראלים, ומה- הירדנים כלפי הלוחמים מהצד השני?
  • קריאת הקטע של יעל ידידיה על המפגש, 45 שנים מאוחר יותר.
  • מה אתם חושבים על המפגש הזה?
  • האם הוא אומר משהו על האפשרות של הבנה ושלום, אחרי המלחמות?

מסתבר שגם אחרי קרב מר, וקרבות רבים אחרים, ועויינות של עשרות שנים, עדיין אפשר להיפגש ולהקשיב לצד השני, ואף להרגיש כלפיו אמפתיה. היום יש לישראל הסכם שלום עם ירדן (ועם מצרים), ויש שיתופי פעולה בשטחים שונים. במידה ויש נכונות ורצון טוב, אפשר להגיע לשלום גם עם אויבים אחרים שלנו.

בשבוע הבא ניפגש עם אנשים מיוחדים: יהודי ופלשתינאי, שאיבדו אדם קרוב במלחמות.הם משתייכים לגוף שנקרא "פורום המשפחות", שמאגד כ-500 משפחות משני הצדדים, כולם-נפגעי המלחמות; ולמרות זה, הדבר שהם שואפים אליו הוא השלמה ושלום בין שני העמים.

המפגש בגבעת התחמושת

  • פגישה עם אנשי פורום המשפחות
למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ