צרו קשר
ּ

"סיפור הפרברים" ב"הר וגיא"

תקציר:

קריאת קטע המתאר את האלימות שהוסתרה מהמורים.

שיחה על כך: מה היית אתה עושה, כששמעת על כך?

 

במחזור י' של בית הספר, הולכות להיות מכות. נער אחד העליב נער שני, והוחלט לפתור את הסכסוך בקרב מכות בין השניים. הקרב נקבע לשעת ההפסקה, וכל השכבה כבר יודעת, ותהיה במגרש הכדורסל שמחוץ למתחם בית הספר. המורים אינם יודעים על האירוע הצפוי.

מה את/אתה עושים?

– האם תבואו למקום עם כולם כדי לצפות בקרב?

– האם תנסו לפשר בין היריבים ולמנוע את הקרב?

– האם תספרו למורים, כדי שיתערבו?

  • דיון.
  • קריאת תיאור האירוע.
  • האם יש אשמים במה שקרה, ובאיך שזה קרה?
  • האם הכותרת המתאימה לסיפור היא: "זאת לא בעיה שלי?"
  • האם זה יכול לקרות גם כאן?

 

הדף הירוק, 18.11.99

" סיפור הפרברים" בבית הספר "הר וגיא"

מאת אורית פראג

רק כאשר מאחד הנערים התחיל לזרום דם, מישהו מהקהל הפסיק את המכות. הקרב התנהל על מגרש הכדורסל, מחוץ לשטח בית הספר "הר וגיא", בין שני תלמידים ממחזור י', בגלל "פגיעה בכבוד": נער אחד העליב את בני קבוצת "הדוקרים", מהיישוב השני, ואז הוחלט לפתור את הסכסוך בקרב מכות.

השמועה על הקרב העומד לקרות עברה בין תלמידי המחזור, ולמרות שהשעה שנקבעה לו הייתה שעת אמצע ההפסקה, ביקשו התלמידים מן המורים רשות לקצר את השיעור שלפני ההפסקה כדי לצאת ל"פעילות". המורים, שלא תיארו לעצמם כלל במה מדובר, שמחו על הפעילות העצמאית של התלמידים ושחררו אותם.

הקרב היה אלים מאוד, ואחד הנערים בעט בנער השני וכנראה גרם לו שבר באף ובלסת. אימו של הנער הפצוע הגישה תלונה במשטרה. בבית הספר מודאגים מאוד ממה שהם קוראים "קשר השתיקה" של הילדים.

לא ההורים ולא המורים ידעו על המיקרה העומד לקרות. "ייתכן שהסיפור לא היה נודע כלל לולא הילד שנפצע", אומר אחד המורים. "ומצד שני, מזל שזה נגמר ככה- ולא במוות, כמו שזה קרה בנצרת עילית."

אלי בלייך, מנהל בית הספר, אמר שהוא רואה את הדבר החמור ביותר בעובדה שהאירוע היה מתוכנן, ולא מדובר במשהו ספונטאני. "זה נראה כמו דבר חדש, מבהיל ושונה", אומר בלייך.

בלייך אמר גם שקשר השתיקה אכן מדאיג וכואב, והוסיף: "אני מרגיש בושה שזה קורה אצלנו. ההנחה שלנו היא שאנו נותנים לנוער תנאים טובים וחינוך טוב, כך שאיננו מצפים שאצלנו יקרו דברים כאלה. אבל אנחנו לא סגורים בתוך בית הספר, ולא מסתירים, אלא מתמודדים עד כמה שאפשר."

בלייך מסר כי מייד כשנודע לו על המיקרה התייעץ עם האנשים שמטפלים בנוער במשטרה ודאג שתהיה יותר שמירה גם בתוך בית הספר וגם בשטח שבין בית הספר ובין קיבוץ דפנה השכן. הוא ביקש מהמורים והמחנכים להסתובב יותר בשטח, בין התלמידים. הוא גם הוציא מכתב להורים, ובו תיאור המקרה, ובקשה לעזור לבית הספר בהנחיה שלו לילדים, שלא לצאת מגבולות בית הספר.

למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ