צרו קשר
ּ

השימוש בסמלים נאציים

תקציר:

אילו היה מישהו מכיתתך משתמש בסמלים נאציים – כיצד היית מגיב?

קריאת המאמר, ושיחה.

המטרה:

להבהיר שלסמל יש משמעות, גם אם אתה לא מתכוון לכך. לחדד את המודעות לשימוש בסמלים.

האם תסכים שבכיתתך יהיה תלוי צלב קרס?

המסגרת: כיתה

הזמן: 45 דקות

השיעור:

מי מוכן לצייר על הלוח צלב קרס?

שאר התלמידים יתקנו את הציור, אם צריך.

 

אתם מוכנים שהציורים האלה יישארו על הלוח בזמן השיעור?

מי שלא, או מי שכן מוכן, יסביר את נימוקיו.

מי מוכן שזה יישאר כאן במשך היום?

דיון, והצבעה.

 

אם חבר שלך היה תולה בחדרו צלב קרס – איך היית מגיב?

 

ואם כיתה בבית הספר הייתה תולה אצלה צלב קרס?

מדוע? מה הרע בציור צלב קרס?

דיון?

 

קריאת הקטע: "תלמידים נעזרים בהיטלר כ"קמיע" לנצחון בכדורגל."

איך בית הספר צריך היה להגיב על כך?

 

קריאת עיקרו של הקטע השני: "כוחה של מילה כתובה."

האם זו דרך תגובה נכונה?

האם לדעתכם צריך להתייחס לתופעה כזאת ברצינות?

  • לספר ולצטט מהידיעה על "הפתרון הסופי" של הרוק.
  • האם שם כזה היה מרגיז אותך?

 

תדהמה (שוק) בעמק הירדן : תלמידים נעזרים בסמלים נאציים לניצחון בכדורגל

מאמר מאת פליקס פריש. מעריב, מאי 1999

תדהמה בצפון: קבוצת תלמידי י"א בעמק הירדן עושה בזמן האחרון אירועים חברתיים עם סמלים נאציים. כמה מתלמידי הכיתה קוראים בספרו של היטלר, מיין קאמפף, כדי שזה יעזור להם לנצח בטורניר כדורגל.

באו עם הספר למשחק

תלמידי אחת מכיתות י"א בבית הספר התיכון האזורי של עמק הירדן, בית ירח, הקימו לפני חודש נבחרת כדורגל לקראת טורניר בבית הספר. "בדיוק ביום בו התקיים המשחק הראשון, למדנו בשיעור היסטוריה על ניצחונות המדינות הפאשיסטיות (גרמניה, איטליה, יפאן) בתחילת מלחמת העולם השנייה," סיפר ל"מעריב" אחד מתלמידי הכיתה. "ניצחנו במשחק, והחל באותו יום עשינו לעצמנו מנהג קבוע- לקרוא על ניצחונות המדינות הפאשיסטיות לפני המשחקים. כמה תלמידים בכיתה החליטו בצחוק שהנאצים מביאים לנו מזל, והמשיכו בקריאת הקטעים. באותו פרק היו גם קטעים מתוך "מיין קאמפף", והם קראו גם בהם."

קבוצת הכדורגל הגיעה לגמר הטורניר, ובאותו אירוע הביאו איתם התלמידים את הספר "מיין קאמפף" באנגלית, ושמו אותו קרוב לשער הקבוצה. יחד עם זה, הם תלו על השער רגליים של תרנגולות וראשי שום. הקבוצה ניצחה גם במשחק הגמר.

הנהלת בית הספר שמעה על המנהג לקרוא ב"מיין קאמפף", והיא חושבת לפזר את התלמידים בין הכיתות האחרות, מכיוון שהמורים לא מצליחים להעביר שיעורים בכיתה הזאת.

 

כוחה של מילה כתובה

קטעים מכתבה על האירוע בבית ירח, "בעמק וברמה", יולי 1999

מנהלת בית הספר, בתיה גל, הזמינה אליה את התלמידים שהשתתפו באירוע, ושוחחה איתם על מה שקרה. היא שוחחה גם עם כל תלמידי הכיתה, כדי שיבינו איזו טעות הם עשו, ומה יכולות להיות התוצאות שלה. התלמידים פרסמו מכתב, שבו כתבו: "הבאנו את הספר "מיין קאמפף" למשחק הכדורגל. אנו מבינים היטב עכשיו שזה היה מעשה טיפשי וחמור. כל הסיפור עם הספר לא היה עניין אידיאולוגי, ולא היה הסכמה עם הנאציזם. אנחנו מתחרטים ומתביישים במה שעשינו ואנחנו יודעים, שאם היינו חושבים על כך קודם, לא היינו עושים מה שעשינו. אנו יודעים שפגענו באנשים, ומצטערים מאד על כך."

כל התלמידים בבית הספר גינו והתנגדו מאד למעשה. תלמידים מכיתה י"ב כתבו ופרסמו את הדברים הבאים:

"כאשר אנחנו רואים את הפעילים הניאו-נאצים בגרמניה, בארצות הברית ובמדינות נוספות – איך זה ייתכן?

הרי רק לפני 50 שנה, השתתפו מדינות אלה במלחמה איומה ונוראה, מלחמה שהביאה חורבן באירופה ושואה איומה ליהודים, והנה אצלנו קורה דבר כזה – ואיך נבוא אל אותן מדינות בטענות?

פגיעה בזיכרון של השואה היא מעשה של בורים, פחדנים וחסרי תרבות. מעשה כזה ישאיר אחריו צלקות קשות למחנכת הכיתה, לתלמידי הכיתה שלא השתתפו, אבל בעיקר לכם, שבחרתם להשתמש בדרך כזאת. איננו חושבים שצריך להעניש, כי עונש רק יעשה את המצב יותר חמור. אנו מציעים, ופונים בזה להנהלת בית ירח,לשלוח את הכיתה לסיור ב"יד ושם" כדי שיבינו,יזכרו ולא ישכחו".

בית הספר יכול היה לסלק את התלמידים מייד מבית ירח; אבל זהו מעשה אנטי חינוכי. במקום זה בחרנו לעשות שיחות עם התלמידים והכיתה, ועשינו פגישות של הורי הכיתה עם מורים רבים.

הבחירה שלנו לטפל בנושא באופן גלוי, ולערב בכך אנשים רבים, נעשתה למרות שידענו שזה מגדיל את האפשרות שהסיפור יגיע לתקשורת.

בחינוך, אין פתרון של "זבנג וגמרנו". זוהי עבודה נמשכת עם הצלחות וכישלונות, עליות וירידות."

  • תגובת בית הספר מקובלת עליכם?

 

תלמיד שרף תמונה של היטלר, והורחק

המטרה: לדון על גבולות המחאה

השיעור:

  • להראות תמונה של היטלר: מי זה?
  • במסגרת תערוכה שנושאה "טעויות", הכין תלמיד ציור של היטלר, שאותו הגדיר "הטעות ההיסטורית הגדולה מכולן". היה לו חשוב להעביר מסר שהשואה היא לא עוד פרק בהיסטוריה, אלא מעשה נורא ונפשע. היה לו חשוב שהתמונה תיצור דיון. ואומנם, היא יצרה הרבה תגובות.
  • זו תמונה שיכולה להרגיז, לפגוע?
  • מישהו יכול להחליט שחייבים לסלק אותה?
  • לדעתכם, בית הספר צריך לאפשר לתלות אותה?
  • שני תלמידים החליטו לשרוף אותה. בית הספר צריך להגיב? כיצד?
  • קריאת המאמר.
למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ