צרו קשר
ּ

המלאך מבורדו

הדילמה של סוזה מנדש

המטרה: להציג ולהבין דמות של אדם מוסרי

השיעור

  • מה זאת "דילמה"?

– בחירה בין שני ערכים מנוגדים, ששניהם חשובים.

  • להראות את תמונתו של סוזה מנדש, בלי לומר את השם.

נסו לזהות בדמות הזאת תכונות:

פחדן – אמיץ

נחוש – נרתע

מוסרי – לא מוסרי

אינטליגנטי – לא אינטליגנטי

בעל תפקיד חשוב – אין לו תפקיד חשוב

אדם מאמין – לא מאמין

ישרן – לא ישר

לספר את הסיפור לפי המאמר, ולהקריא קטעים.

  • מה הייתה הדילמה של מנדש?

– האם לדאוג לעצמו ולמשפחתו, לקריירה שלו; או להציל יהודים ואחרים ממוות.

– עימות בין ארבעה תלמידים:

– שניים מצדיקים את החלטתו;

שניים מתנגדים לה.

כיסא פנוי לדעה מהקהל.

  • דיון במליאה.

התמונה

 

הארץ, 17.12.07

המלאך מבורדו

מאת עדי שוורץ., עם קיצורים.

בליל 16 ביוני, 1940, קונסול פורטוגל בבורדו, סוזה מנדש, לא הצליח להירדם. מתחת לחלונו, בבניין הקונסוליה, התרכזו אלפי פליטים. יומיים קודם לכן נכבשה פריס על ידים הנאצים, וזרם אדיר של פליטים החל לזרום דרומה. מאות אלפי בני אדם ניסו להימלט מהגרמנים, וקיוו לחצות את הגבול לספרד שהכריזה על נייטרליות. משם קיוו להמשיך לפורטוגל, וממנה אל יבשת אמריקה הבטוחה.

"חדר האוכל, חדר המגורים ומשרדי הקונסול היו מלאים בנשים וגברים, ובעיקר זקנים וחולים", העיד סזאר מנדש, קרובו של הקונסול. "היו שם נשים הרות, היו שם אנשים שראו את קרוביהם מתים בדרכים, נהרגים מהפצצות מטוסים. הם ישנו על כיסאות, על הריצפה, על השטיחים. הם לא אכלו ולא שתו מחשש שיאבדו את מקומם בתור. הם לא התרחצו, לא הסתרקו, לא החליפו בגדים ולא התגלחו. לרובם לא היה דבר חוץ מהבגדים שעליהם. על המדרכות, בדלת הכניסה, על המדרגות הרחבות שהובילו לבניין נדחסו מאות פליטים שנשארו שם יומם ולילה וחיכו לתורם."

אבל ההוראות היו ברורות: לא לתת ויזות מעבר לאף אחד. שליט פורטוגל לא רצה להכעיס את גרמניה של היטלר. את אותו לילה העביר סוזה מנדש בתפילה, נקרע בין מחויבותו האנושית לבין תפקידו כדיפלומט.

במשך הליילה, סיפרו ילדיו מאוחר יותר, שערו נעשה לבן לגמרי, אבל הוא הגיע להחלטה. ב-17 וב-18 ביוני, כשהמטוסים הגרמניים עדיין מפציצים את העיר, עבד סוזה מנדש בלי הפסקה, גם בלילה, יחד עם אשתו ובנו הבכור. הם כתבו 2862 תעודות מעבר לפורטוגל. בימים שאחרי זה, הם הוציאו עוד אלפי תעודות. סוזה מנדש החליט לתת אשרה לכל מי שביקש, וללא תשלום. לאנשי הצוות שלו הסביר: "ממשלתי דחתה את כל הבקשות לויזות, אבל איני יכול לתת לכל האנשים האלה למות. אני אתן ויזה לכל מי שיבקש, גם אם יפטרו אותי בגלל זה. אני מוכרח לנהוג כפי שהמצפון שלי אומר לי."

הפעולה לפי מצפונו באמת עלתה לו ביוקר. השליט סלזאר הורה להחזיר אותו לפורטוגל, שם פוטר מיד מתפקידו, וזכויותיו לפנסיה ולפיצויי פיטורין נלקחו ממנו. ללא כל הכנסה, ועם משפחה של 12 ילדים, נאלץ סוזה מנדש למכור את אחוזתו, ולחיות חיי עוני. כמה שבועות לפני סוף המלחמה הוא קיבל שבץ, ונשאר משותק חלקית. אשתו אנג'לינה קיבלה שטף דם במוח, ומתה ב-1948 מבלי שקיבלה טיפול רפואי. בשנים האחרונות של חייו אכלו סוזה מנדש וילדיו בבתי תמחוי. הוא מת ב-3 באפריל 1954.

"סוזה מנדש מעולם לא התחרט, למרות המחיר ששילם, אומר ההיסטוריון, מילגרם. ראוי מאוד לזכור אותו, כי מעשיו הם דוגמה ומופת להתנהגות אנושית מוסרית."

למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ