צרו קשר
ּ

שלום,

שמי אהוד שמיר.

במשך שנים, הייתי מחנך ומורה בבית ספר תיכון (מוסד חינוכי "בקעת כנרות"), ואני עדיין, חלקית, ממשיך בכך גם היום. תוך כדי עבודתי, עקבתי, והייתי מעורב, בתהליכים שעברו על החניכים, על בית הספר, ועליי. את רשמיי, ואת הכיוון שהשתדלתי להתוות, תיארתי בשלושה ספרים: "שחף – חופש מתוך אחריות"; "לחפש את הניצוץ"; ו"עניין של ערך".

בעיניי, חינוך הוא חינוך לערכים הומניים. ואולם, במשך עשרות השנים האחרונות הלך והוסט הדגש בבתי הספר בארץ מחינוך הומני ללימוד מנוכר של חומר, ששיאו – בחינות הבגרות. הצטמצם מאוד השיח האנושי, ובמרכז הועמדו העובדות כגורם עצמאי, מנותק מהחברה ומהאדם. האמירה המנחה הפכה להיות – "להספיק את החומר". במקביל, היטשטשו מאוד הגבולות בין מותר לאסור, בין ראוי ללא-ראוי, בין רע לטוב.

השאלה ששאלתי את עצמי, האם זהו מצב טבעי, או שהוא ניתן לשינוי. אחרי למעלה מ-20 שנה של התמודדות, עם לא מעט עליות וירידות, אני סבור שניתן לקיים בכל כיתה שיח הומני שבמרכזו ערכים.

באתר זה, אביא דוגמאות של מערכי שיעור כפי שהעברנו אותם, שותפתי נעמה נווה ואני, בכמה בתי ספר, ובעיקר – ב"אורט במעלה", בטבריה. בכל שבוע, אביא מערך אחד, וכך תיווצר רשימה שממנה יוכלו המחנכים לבחור את מה שנראה להם. מחנכים שיעבירו בהצלחה שיעורים שבמרכזם דילמות ערכיות, מוזמנים לשלוח את מערכי השיעורים אלינו, כדי שנפרסם אותם, ואחרים יוכלו גם הם ליישמם.

כמה מילים על התכנים והמבנה של השיעורים:

הבסיס לכל פעילות הוא סיפור שמכיל דילמה ערכית. זה יכול להיות סיפור של אדם, קטע מסרט, מאמר בעיתון, ועוד.

למשל: הנושא של תרומת אברים. אירית בר נתן, שבנה נהרג בתאונה, תספר את הסיפור, ואנו נציג את הדילמה:

  • לתרום או לא לתרום את אבריו?
  • האם אתה היית מוכן לתרום אברי קרוב שלך?
  • האם אדם דתי, שזקוק מאד לתרומה, והוא בסכנת חיים, ויש לו תורם, צריך לחכות לפסק הלכה של רב, ולאבד בכך זמן שעלול להיות קריטי?

הסיפורים מסרט או מספר הם פשוטים יותר להכנה.

סיפור של אדם שבא מהחוץ הוא מורכב יותר, כי הוא מצריך תיאום ותשלום. על זה יכול להחליט רק בית הספר.

בדרך כלל, הפעילויות מתקיימות במסגרת של שכבה שלמה, ובתוכה – בכיתות שלמות. ההשקפה שלנו היא שהדיון הערכי חשוב לכל אחד. המסגרת של שכבה שלמה מאפשרת להוזיל את ההוצאות.

המפגשים מתקיימים במעגל, שבו כולם שווים. כל מפגש מונחה על ידי מנחה – אחד המחנכים, שלמד היטב את החומר.

המחנכים הם שותפים, ולפעמים מעבירים בעצמם את השיעורים. אין מבחנים, אבל יש ציונים הניתנים בסוף השנה, על השתתפות בדיונים, על יחס, וכו'.

השיעורים מתוכננים מראש, אבל יש הרבה מקום לספונטניות. אין הכרח להספיק את כל החומר; והמנחה יכול לשנות ולאלתר, גם תוך כדי השיעור. השיעורים מתנהלים ברצף, פעם בשבוע, כי העיסוק בשאלות ערכיות הוא חלק מהחיים.

בוודאי יעלו עוד שאלות במהלך העבודה. אותן אפשר יהיה לברר מעל דפי האתר, ובדרכים אחרות.

 

ּ
למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ